משרד הבריאות אינו מתיר לבתי בד לסלק את מי העקר הנוצרים בעת הפקת השמן ללא טיפול ולא ניתנים אישורים לפיזור חקלאי או להשקיית סרק.

  העומס האורגני הגבוה המצוי במי העקר מונע את האפשרות לטפל בהם במכוני טיהור קונבנציונאליים מחד, ומאידך עלול לגרום לנזק סביבתי חמור במקרה של פיזור בלתי מבוקר.

  קיימת אי בהירות לגבי עמדת הרשויות בכל הנוגע לאופן הטיפול והסילוק של מי העקר בארץ.

  חברת Triple-T עסקה בשנה האחרונה בלימוד שיטות הטיפול האפשריות בשפכי בתי הבד ואף יזמה וארגנה דיון מקצועי בהשתתפות נציגי רשויות ממשלתיות לדיון בנושא זה. בדיון הוצגו עבודות מחקר הקשורות להשפעת הפיזור החקלאי על היבול ועל הקרקע והועלו הסוגיות המורכבות של ההתייחסות למי העקר כחומר אורגני או כשפכים ("משאב" או "מטרד"). במפגש זה הוסכם הצורך לגבש עמדה בין משרדית אחידה ולהעמיק את הידע בתחום.

  טיפולים אפשריים המוכרים בעולם:

     ·     שיקוע ולאחריו טיפול אנאירובי – יקר ולכן
            מתאים למפעלים גדולים.

     ·     הפרדת שומנים ומוצקים מרחפים באמצעות
            מתקן DAF –זול, יעיל ומוכר.

     ·     הסמכת מי העקר על ידי אידוי מאולץ, למשל באמצעות אנרגיה סולרית – מתאים
            במיוחד לאזור הדרום.

  לאחר טיפול מקדים בשפכים ניתן להשתמש בהם לפיזור חקלאי באופן מבוקר. את הגפת הנותרת ניתן לפזר חקלאית או להפנות למאכל פרות.

  הניסיון שלנו בתחום כולל: קבלת החלטות מול הרשויות והשגת פתרונות למפעלים גדולים, הכנת השוואה כלכלית בין הפתרונות הישימים וקבלת פתרונות אשר מוסכמים על הרשויות וכלכליים עבור בתי הבד.